מסגור

מסגור:

מסגרת, Frame, היא: "התפיסה שבה עושה אדם שימוש כדי להגדיר אירוע או בעיה". מסגור הוא הדרך שבו אמצעי התקשורת למיניהם מעצבים בעיות ציבוריות עבור הקהל, ובכך הם בעצם "ממסגרים" אירועים. תהליך המסגור הוא בעצם התהליך שבו בוחרים העיתונאים את אופן הצגת הסיפור, ולכן ניתן להגדיר את המסגר כיכולת של העיתונאים להשפיע על עיצוב דעת קהל. 

החוקר ארווינג גופמן הגדיר את המושג Frames כ"מסגרות אשר מציעות פרספקטיבה ומשמעות". המחקר על תופעת המסגור עוסק באופן שבו התקשורת מעצבת נושא או בעיה, ובכך משפיעה על הבנת הקהל בהקשר זה. על-פי החוקר רוברט אנטמן האופן שבו הבעיה ממוסגרת יכול לקבוע כיצד הסוגיה תובן ותוערך, כלומר מסגרות הן מעין מוסכמות אשר מציעות לפרט כלי ארגוני שיאפשר לו לפרש, לעבד ולשמור את המידע. טכניקת המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות וכו'.

המסגור מאפשר לעיתונאים להתמודד עם כמויות מידע באופן מהיר ושגרתי. כדי שהקהל יוכל לפרש את האירועים, "עוטפים" לו אותם בסכמות, באבות-טיפוס ובקטגוריות, שהם כלי המסגור. כלים אלה מבהירים את הנושא לקהל, ומנחים אותו כיצד להגיב על התכנים התקשורתיים. התקשורת יוצרת תבנית; היא ממסגרת את הסיפור מנקודת מבט מאוד מכוונת.

המסגור בא לידי ביטוי בעבודה שלי בכך שהתקשורת היא האמצעי שיכול להשפיע על תפיסת הציבור בנושא תפקיד האישה. באמצעות הסיקור התקשורתי והאופן בו מוצגת האישה, הפרט מעצב לעצמו דעה, הוא יכול  לתפוס את האישה כאובייקט מיני או להפך. הכל תלוי בצורה שבה יועבר האירוע אותו התקשורת מסקרת.